התערוכה "מסיפורי בית אחד" העוסקת בהקמת בית יד לבנים בפתח תקוה

לקראת יום הזיכרון 2018, מוזיאון פתח תקוה יציג את התערוכה "מסיפורי בית אחד" העוסקת בהקמת בית יד לבנים בפתח תקוה כאתר הנצחה וכמוזיאון לאמנות. בתערוכה יוצגו חפצים שנאספו לבית, מסמכים ויצירות אמנות. בין החפצים: מפתח תא מאוניית המעפילים פאטריה, מימיה שמקורה באוניית מעפילים ושמשה חיילים במלחמת השחרור.

"מסיפורי בית אחד", מוזיאון פתח תקוה , מועד פתיחת התערוכה: 29 במרץ 2018
מועד נעילת התערוכה: 31 במאי 2018
שעות פתיחה: ב', ד', ו', שבת 14:00-10:00 , ג', ה' 20:00-16:00
כניסה: 20 ₪, בימי שבת הכניסה בחינם, טל. 03-9286300

בין המסמכים: תוכנית הגנת המושבה פתח תקוה מ-1922, מכתבי אליהו גולומב לאליהו ירקוני. בין היוצרים של יצירות האמנות: דינה לוין, גן בית יד לבנים, גיל&מוטי, מוזיאון פתח תקוה לאמנות. המוצגים ויצירות האמנות יוצגו בחדר המשחזר את משרדו של ברוך אורן, מנהלו הראשון של בית יד לבנים וחתן פרס ישראל, ב"בית".

אופן הגעתן של חלק מיצירות האמנות לאוסף המוזיאון טומן בחובו סיפורים אנושיים מרתקים. כמותן כך גם המוצגים השונים הגיעו אליו ממגוון מקורות – יש שנמסרו ביד רועדת של אם שכולה ששמרה מזכרת מבנה, יש שהובאו על ידי לוחם מן הקרב או השבי, יש שהוגשו על ידי בני קיבוצים ויש כאלה שברוך אורן עצמו חיפש עד שמצאם באתרי קרב שונים. כשהובאו אלה לבית יד לבנים – מן העבר הקרוב והרחוק – נשזרו סיפוריהם בצרור הסיפורים, כחלק מן המסכת המסופרת ב"בית". חזון זה של בית יד לבנים הדריך את אוצרת התערוכה, סיגל קהת קרינסקי, בעבודה על התערוכה, שהיא מחווה ליום הולדתה ה-140 של פתח תקווה.


המבקר בגלריית האוסף מוזמן לחדר, המדמה את משרדו של ברוך אורן, מנהלו הראשון של בית יד לבנים החל מ- 1953, ב"בית". זוהי מעין "קפסולת זמן", שבה מתקיים דיאלוג בין החפצים והיצירות מראשית הקמת ה"בית" לבין עבודות אמנות עכשוויות, רובן ככולן מאוסף המוזיאון. בהעמדה זו של הרחוק מול הקרוב יותר, מתלכדים הסיפורים והנרטיבים השונים של העבר וההווה, הישן והחדש. בגלריה העליונה מתרחבים המעגלים לקשרים בין ברוך אורן ופעולות ה"בית" לבין עלילות ראשוני פתח תקוה, אמניה ויצירותיהם.

מעצם טיבם של המוצגים ככרוכים בסיפורים ובזיכרונות, מהדהדת התערוכה שאלות על אודות מעמדם של חפצים כאובייקטים בתצוגה מוזיאלית, מחשבות על אמנות וא-אמנות, על המחקר הארכיוני ועל הפעולה האמנותית בתחום מבנה המוזיאון.

בית יד לבנים בפתח תקוה, הראשון מסוגו בארץ, הוקם על ידי עיריית פתח תקוה וחברי ארגון ההגנה כגורם מחנך שערכיו יהיו נכסי צאן ברזל לבאים בשעריו. בבית זה גם עוצבה דמותו של המפקד בצה"ל, וחיילים עברו סדרות חינוך ומורשת קרב. לצד זאת, מייסדיו ראו לנגד עיניהם מרכז שיקיים פעילויות לכלל האוכלוסייה במטרה להגיע לחלקים רחבים ככל האפשר של הציבור.

בעקבות החלטת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואנשי רוח לאתר מקום להנצחת זכר הבנים, החליט ראש עיריית פתח תקווה דאז, פנחס רשיש, להקצות חלקת אדמה בפאתי העיר למטרות אלה. הוגי הרעיון ביקשו להקים אתר שלא רק יעמוד כמצבה, אלא גם יפעל כיישות עצמאית וויטלית, המחנכת לערכי ההנצחה ולטעם אמנותי – באמצעות תמונות וצלילי מוזיקה, לתרבות הגוף – באמצעות פעילויות ספורט ולבריאותו – באמצעות המדשאות הרחבות. כך הפך המפעל ליחיד בסוגו, לא רק בארץ.