מונטוורדי: יער רוחני Selva Morale E Spirituale האנסמבל הקולי הישראלי וסולני תזמורת בארוקדה

המנצח סטיבן סלואן (ארה"ב-גרמניה)

בשנת 1640, שלוש שנים לפני מותו, פרסם מונטוורדי את קובץ היצירות הדתיות החשוב ביותר מאז התהילים של 1610 בשם: "יער רוחני". בשיא כוחו ופרסומו, אחרי 27 שנים של עשייה מוסיקלית בוונציה, הוציא המלחין תחת ידו שפע נפלא של יצירות דתיות מלהיבות ומגוונות, להרכבים ומקורות טקסט שונים, הכוללים מדריגלים, מיסה, המנונים, מוטטים ומגניפיקטים. בקונצרט  Selva Morale E Spiritualeהאנסמבל הקולי הישראלי יחיה בפני הקהל את יצירת המופת הענפה והעשירה של גדול מלחיני הבארוק האיטלקי.


מונטוורדי: יער רוחני
האנסמבל הקולי הישראלי בליווי סולני בארוקדה יחיו בפני הקהל את יצירת המופת הענפה והעשירה של גדול מלחיני הבארוק האיטלקי .
המשכן לאמנויות רעננה            27/12/18, 20:30
כנסיה בחיפה                            28/12/18, 12:00
מוזיאון תל אביב לאמנות          29/12/18, 20:30


היצירה נחשבת כיצירה הבולטת והחשובה ביותר במכלול היצירות הליטורגיות שלי מונטוורדי. מאז שכתב אתVespro della Beata vergine  בשנת 1610 המוכרת בשם Vespers (תפילות הערבית).

אסופת היצירות הללו פורסמה בתיזמורים שונים ב- 1640 ו- 1641 היצירה Vespers נכתבה לבקשתו של ויצ'נזו גונזאגה, הדוכס של מנוטבה. Selva Morale E Spirituale נכתבה בסאן מרקו בונציה, בה כיהן מונטוורדי כמנצח ומלחין, משנת 1613. היצירה הוקדשה לאלאונרה גונזאגה, והיא פורסמה כשמונטוורדי היה כבר בן 74.

קלאודיו ג'ובאני אנטוניו מונטוורדי, נולד בשנת 1567 ונפטר בשנת 1643. הוא היה מלחין פורה, נגן כלי קשת ומנצח מקהלה. וכתב מוסיקה דתית וחילונית. למונטוורדי היה חלק חשוב בפיתוחו של ז'אנר האופרה. הוא נחשב לדמות מפתח במעבר בין מוסיקת הרנסנס לבין מוסיקת הבארוק.

המלחין יליד קרמונה, החל את דרכו המוסיקלית בחצר הדוכס ממנטובה. אחר כך עבר לרפובליקת ונציה והיה המנצח של הקאפלה בכנסיית סאן מרקו. מאוצר מכתביו שנותר לאחר מותו ניתן היה ללמוד הרבה על עולמם של המוסיקאים האיטלקיים באותה תקופה, כולל בעיות הפרנסה, התמודדות עם פטרונים שונים וכמובן הפוליטיקה באותה עת, המוסיקלית והכללית.

רבות מן היצירות של מונטוורדי אבדו, אך לאחר מותו נותרו תשעה ספרים של מדריגלים, יצירות דתיות רבות, ושלוש אופרות שלמות. האופרה שכתב בשנת 1607 "אורפיאו" היא המוקדמת ביותר מן הז'אנר הזה שעדיין מועלית על הבמות. בראשית המאה העשרים זכו יצירותיו לגילוי מחודש וחשיבותו והשפעתו על ההיסטוריה של המוסיקה האירופאית הוכרה. עד היום את יצירותיו השונות מרבים לנגן ולהקליט.

המנצח האורח סטיבן סלואן נולד בארצות הברית. הוא המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של בוכום והיה המנהל המוסיקלי של פסטיבל ספולטו, המנהל האמנותי של אופרה נורת' בלידס, המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של המלחינים האמריקאים והמנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של סטאבאנגר. הוא ניצח על אינספור הפקות אופרה בכל רחבי העולם כולל החיילים (צימרמן) בפסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק, נישואי פיגרו (מוצרט) באופרה המלכותית קובנט גרדן בלונדון, גרנדל (גולדנטל) בלוס אנג'לס, אנה ניקול (טורנאייג') באקדמיה למוסיקה של ברוקלין, מחכים לגברת מונרו (דה ראף) באמסטרדם, מקבת (ורדי) בשטוטגרט, האהבה לשלושה תפוזים (פרוקופייב) בברלין, והפקה של שתי האופרות טירתו של כחול הזקן (ברטוק) ודידו ואניאס (פרסל) בפרנקפורט ובלוס אנג'לס. הוא ניצח על תזמורות סימפוניות ועל תזמורות נוער רבות באינספור קונצרטים בכל רחבי העולם. באופרה הישראלית ניצח על הפקות: דולי הפנינים (2016), ינופה (1996), הספר מסוויליה (1995), ינופה (1993), הספר מסוויליה (1993)

האנסמבל הקולי הישראלי אשר חוגג 24 שנה לקיומו, ממשיך מסורת ארוכת שנים של איכות בלתי מתפשרת ורפרטואר מרתק. מאז נוסד בידי יובל בן עוזר, כבש את מקומו כגוף הקולי המקהלתי הקאמרי המוביל בישראל ואף זכה בפרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות למקהלות במלטה  בספרד  ובבלגיה (עד שהוגדר כמקהלה מקצועית- המנועה להשתתף בתחרויות).

האנסמבל, המורכב מזמרים מקצועיים, מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ בסדרת קונצרטים משלו וכן עם התזמורות המובילות בארץ, כשהוא זוכה להצלחה הן בקרב הקהל והן בקרב מבקרים ומוסיקאים. רפרטואר המוסיקה הקאמרית הקולית של האנסמבל משתרע ממוסיקת ימי הביניים ועד למוסיקה בת זמננו ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פס-קול לסרטים.

האנסמבל הקולי הישראלי מופיע עם התזמורות המובילות בישראל ובהן הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. לצד ההופעות תחת שרביטו של בן עוזר, האנסמבל מופיע עם מנצחים מן השורה הראשונה בעולם: פרידר ברניוס, ג'ון פול, אנדרו פארוט ואנתוני רולי. האנסמבל משתתף באורח קבוע בסדרות קונצרטים בערים הגדולות בארץ והוא נטל חלק בשלושה ביצועי בכורה בפסטיבל ישראל.  כמו כן השתתף בפסטיבלים בינלאומיים בפורטוגל, גרמניה, צרפת, לוקסמבורג, סרדיניה, סלובניה קוריאה ועוד. האנסמבל הקולי נתמך על ידי מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט.

זמרים:
סופרן: תום בן-ישי, נעמי בריל-אנגל, טליה דישון, נאוה סהר, אירה קלכמן
אלט: עדית ביגל, ערה גבעוני, תמר לנדסברג-יקרביץ', אביבית הוכשטטר
טנור: אורי בצ'קו, גבריאל גולר, עודד עמיר, טל קוך
בס: יואב אסינג, יואל סיוון, דניאל פורטנוי, רונן רביד

יובל בן עוזר מנהלו מוסיקלי של האנסמבל, מהבולטים שבמנצחי המקהלה בישראל.  כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בישראל ועל תזמורות ומקהלות באירופה ובדרום אמריקה. כמנצח המקהלה עבד בקונצרטי הפילהרמונית תחת שרביטיהם של גדולי המנצחים בעולם: זובין מהטה, ג'יימס לוויין, דניאל ברנבוים, אנטוניו פפאנו, דניאל אורן וג'וזפה סינופולי. יובל בן עוזר משמש גם כמנהל המוסיקלי של  מקהלת הקבוץ הארצי ומגיש תוכנית "מקהלות" בקול המוסיקה.  בנוסף לאלו, הוא יועץ ומרצה מבוקש בארגונים עסקיים בנושאי מנהיגות ועבודת צוות כחלק מתוכנית ייחודית המשלבת מוסיקה וניהול.

הקונצרט הרביעי בסדרה החוויה הקולית של האנסמבל הקולי הישראלי – מחווה ללאונרד ברנשטיין ונעם שריף

האנסמבל הקולי הישראלי

הקונצרט הרביעי בסדרה החוויה הקולית של האנסמבל הקולי הישראלי מוקדש לשניים מן המלחינים הגדולים של זמננו, לאונרד ברנשטיין ונעם שריף. בין השניים היה קשר ידידות אמיץ והם קיימו שיתוף פעולה פורה.

מנצח: יובל בן עוזר

סופרן (ילד): איתם  סער

אורגן: אלכסנדר גורין    

פסנתר: פזית גל


נעם שריף

  • מיסה לארץ הקודש

ליאונרד ברנשטיין

  • מזמורי צ'יצ'סטר
  • השיבנו לאורגן, חזן ומקהלה
  • Warm up + Gloria tibi (מתוך המיסה)
  • מחרוזת  מתוך "סיפור הפרברים"

רעננה, המשכן העירוני למוסיקה ואמנויות יום שלישי 15.5.2018    20:30

תל אביב, מוזיאון תל אביב, יום חמישי 24.5.2018    20:30

להזמנות: 074-7012112 |   ensemble@orange.net.il | nive.co.il


קטע מתוך מזמורי צ'יצ'סטר משנת 1989 בניצוחו של לאונרד ברנשטיין.


לאונרד ברנשטיין היה מוסיקאי רב גוני להפליא. הוא היה מנצח, פסנתרן מלחין, מחנך ודובר מוסיקה נדיר (הרבה לפני עידן הקונצרטים המוסברים). רב גוניות זו שיקפה נאמנה את אישיותו שנעה בין עולמות רבים. המסורת היהודית ממנה צמח, התרבות האמריקאית – על המוסיקה הקלאסית, ברודוויי והג'אז ועל המוסיקה הקלאסית האירופית של גדולי המלחינים.  אלה באים לידי ביטוי בתוכנית הערב.

מזמורי צ'יצ'סטר היא ללא ספק יצירתו המקהלתית המוכרת והמבוצעת, יש טוענים כי גם הטובה ביותר. כל העולמות המוסיקליים נפגשים יחד ביצירת מופת מלהיבה ומרגשת במשלבת טקסט בעברית, מבנה של קנטטה, מקצבים והרמוניות המדלגים בין מוסיקה קלה וקלאסיקה. תבוצע הגרסה המקורית, לאורגן, נבל וכלי הקשה, גרסה המעמידה במרכז את הקול האנושי במתפלל ומהלל.

"סיפור הפרברים" נחשב גם הוא לאחד ממחזות הזמר הטובים והמוכרים של כל הזמנים.  קרבתו והכרותו של ברנשטיין למדיום האופראי מעניקים ליצירה איכות והופכת אותו לקלאסיקה שלא נס ליחה. האזנה למחרוזת שירים מתוך "סיפור הפרברים" היא הנאה צרופה של מלודיה, קצב והרמוניה.

המיסה שכתב ברנשטיין ב- 1971 מבוססת על מבנה המיסה הקתולית, אך ברנשטיין הרחיב והוסיף קטעים משלו ומשל סטפן שוורץ ופול סיימון. היצירה ועדה לביצוע תאטרלי על ידי מספר, מקהלה, מקהלת נערים ו"זמרי רחוב". את היצירה מלווה תזמורת גדולה הכוללת גם "נגני רחוב" בכלים חשמליים וכלי הקשה. גם כאן משלב ברנשטיין את כל העולמות – היהודי והנוצרי, הקלאסי ומוסיקת הרחוב, טקסט דתי לצד טקסט אנושי כללי. בתוכנית שני קטעים מתוך המיסה.

המלחין נעם שריף קשר אמיץ ללאונרד ברנשטיין, החל מ- 1957 עת נבחרה יצירתו של שריף על ידי ברנשטיין לפתוח את היכל התרבות. ביצוע ה"מיסה לארץ הקודש" מאת שריף, חתן פרס ישראל ומבכירי המלחינים הישראליים, משתלב באופן טבעי בתוכנית ומעניק נופך מרגש וייחודי, בשל ביצוע הבכורה העולמי הערב וגם בשל הקשר לברנשטיין.


נעם שריף אומר על יצירתו:
"Missa Tera Sancta  מייצגת את האמונה הדתית באשר היא, בתפיסתה הבסיסית והיסודית שבה משליך האדם המאמין עוגן בים הסוער של החיים כדי למצוא לו מקום מבטחים.  היא תהיה בנויה על המכנים המשותפים, ובעיקר, על המקורות המשותפים מהם נובעים הטקסטים הללו. כמו רבות מיצירותיי הקודמות, ובהן כאלו רחבות היקף, אשר בוצעו עשרות פעמים בעולם כולו – מחיה המתים, פסיון ספרדי או תהילים של ירושלים – המושתות על הליטורגיה היהודית למיניה, גם ב- Missa Tera Sancta אבקש להביא את היסוד העמוק והעתיק של האמונה האוניברסלית.

כל המקשיב לשירה הגרגוריאנית אינו יכול שלא לשמוע את הקשר המוסיקלי הברור לפיוט היהודי העתיק ולטעמי המיקרא- ברקע הפנטטוני ובמקצב החופשי.  על פי תפישתי, דומה שלו רק נחליף את המילים הלטיניות של המזמור הגרגוריאני במילים עבריות תישמע התוצאה טבעית לגמרי.

באשר לטקסט –הקשר בין השפות הוא נושא שתמיד מצאתי בו ענין רב ואני מרבה להשתמש בו. המיסה הלקוחה מן התפילה הנוצרית היא בעצם מסה.  בכל אחד מהפרקים מהמיסה הנוצרית יש מקבילה יהודית.  מקורה של המילה Kyrie הפותחת את המיסה היא במילה העברית "קיריה נאמנה".  כך גם מתחברת פתיחת הפרק השני במיסה הנאמרת בלטינית: Credo ל "אני מאמין"- תפילת היחיד המצהיר על אמונתו.  פרק ה Sanctus לקוח באופן ישיר מהפסוק בספר ישעיהו " קדוש, קדוש, אדוני צבאות".  המילה Alleluya המושרת כמעט בכל תפילה נוצרית מבלי לדעת כי מקורה הוא כמובן "הללו-יה". "

מבצעים אורחים

איתם סער, סופרן, הילד בן ה-10 המוכשר והבוגר מהוד השרון הוא תלמיד כיתה ד׳. הוא כבר רכש ניסיון בשירה במקהלת ״ענבר״ של המרכז למוסיקה רעננה בניצוחה של שרון רם ובמקהלת בית הספר ומנגן בפסנתר.

אלכסנדר גורין, נגן אורגן, נולד בברית המועצות. בשנת 1980 סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה של אזרבייג'ן שם התמחה בנגינה בפסנתר ועוגב. מאז 1982 ועד 1990 שימש כנגן העוגב של הפילהרמונית קרסנויארסק שבסיביר ובמקביל הופיע ברסיטלים רבים. מ- 1991 מלמד פרופ' אלכסנדר גורין נגינה בעוגב בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. גורין השתתף בפסטיבל הבינלאומי של ישראל בירושלים, בפסטיבל האביב הבינלאומי של פראג ובפסטיבל העוגב בתל-אביב. הוא ניגן באולם הגדול של הפילהרמונית של סנט פטרבורג, הוא גם נגן אורח קבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה הקליט גורין את הסימפוניה השלישית, "סימפונית העוגב" של סן-סנס.

ליאור עוזיאל, נגן נבל, זוכה תחרות הנבל הישראלית הראשונה ב-2011 .ליאור החל ללמוד פסנתר בגיל 6. בגיל 15 החל ללמוד נבל אצל המורה אירנה קגנובסקי, ולאחר מכן למד אצל מריאנה שוורצברט, סיים את לימודי התואר השני באקדמיה למוסיקה בירושלים בשנת 2016. שירת בצה"ל בתור מוזיקאי מצטיין. זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל בהצטיינות משנת 2009. זכה במקום הראשון בתחרות למוסיקה קאמרית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בשנים 2013 ו-2016 ובפרס נשיא האקדמיה לשנת 2013. כמו כן, הוזמן לנגן בפסטיבל קוהמו היוקרתי למוסיקה קאמרית בפינלנד. כיום הוא מלמד נבל בקונסרבטוריון כפר-סבא ומפיק ומנחה את סדרת הקונצרטים "הנבל במרכז" שמתקיימת בקונסרבטוריון הישראלי תל-אביב.

פזית גל, פסנתרנית, בעלת תואר B.A בפסנתר ובחוג למוסיקולוגיה ותואר M.A במוסיקה קאמרית וליווי באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב. בעבר הייתה הפסנתרנית של "זמרי קאמרן", מקהלת הנשים "המיולה", התזמורת הקאמרית הישראלית ועוד. החל משנת 1997, מלווה בפסנתר באקדמיה למוסיקה בירושלים. החל משנת 2005 משתתפת בכיתות האמן הבינלאומיות "קלרינט וכליזמר בגליל" שנערכות כל קיץ ומלווה את המשתתפים מהארץ ומחו"ל.